סרט במקום


   
מתישהו ב1983 נכנסתי  למקדש בכיכר מסריק , שם האזין קובי בן עטר למשלוח חדש של תקליטים . על המקול  הסתובב
האקסטנדד של Nowhere Girl ונשביתי במקום באקורדים של פסנתר. בעצם זה הסיפור של    B Movie .
הרימיקס של במקסי סינגל  היה כל כך טוב ששום דבר אחר שהם עשו לא התקרב אליו , אני לא בטוח שאפילו הם הבינו את זה  כי כשיצא האלבום השלם  הם טרחו להכניס לשם איזה ביצוע ממש פושר לשיר.

     מתישהו ב 1983 יצא הגליון הראשון של ווליום , עיתון הרוק של ישראל .ענת גורל כתבה ומיכאל רורברגר צילם שתי הופעות שהיו כאן באותו שבוע , האחת של B Movie  והשניה של Blue Zoo שהייתה קצת יותר פופית ונעלמה גם היא די מהר.

הלהקה גוועה יחד עם תקליטה הראשון ב1985אבל והכתבה ההיא והתצלום ליוו אותי כמה שנים ,עד שעברו  לאגף הזכרונות יחד עם רב ז'אנר ה80 הקודר.

את  סטיב הובינגטון הסולן עוד שמעתי  בהרכב כושל אחר בשם  ONE בשנות ה -90. אבל עד אתמול בערב לא ידעתי
שהגיטריסט  שלהם,  פול סטטהאם היה בלהקת הליווי של פיטר מרפי כמה שנים , כתב איתו בן השאר את Cuts You Up ואחר כך המשיך לפרויקטים אחרים , למשל כתב עם  זמרת מתחילה בשם Dido את  Here with Me..............

הלכתי לסגור מעגל עם העלם הנאה מהתמונה , ועם  הנערה משום מקום והאור המוכר ההוא
 ניצבתי בשערי הגאגרין , מועדון קטן ונחבא בדרום ת"א , לצד לובשי השחור המתבקשים. וודקה כשרה לחג והלהקה עולה.
נהוג לומר שמורים יפה , אבל הובינגטון ימח שמו נראה מדהים גם היום.

מתחילים את הסט , קודרים כמו הקהל , מאוד מקצועי מאוד מרוחק. השירים רצים , די מהר מגיע מרילין דרימז , להיט מינורי שמקבל תשואות מהקהל , מסתבר שהם הוציאו תקליט חדש לפני שנה - שנתיים. למרבה הצער לא מבדילים בין השירים הישנים לחדשים , הסאונד מבאס קצת בכל צד של הבמה שומעים כלי אחר , "מסדרונות" מהתקליט האחרון
דווקא נחמד , יש קצת עבודת גיטרה . והפתעת ההופעה , המתופף . נראה כמו הרואה חשבון של הדוד , קרח , שמן , ממושקף . חולצת כפתורים  קצרה. שני מקלות ,  והוא נותן בתוף ! תענוג.



ממשיכים הלאה , אל  הלהיטונים האחרים , Remembrance Day , A , a Letter From A Far  שקצת מזיזים את הקהל ועד לסיום הבלתי נמנע  של Nowhere Girl , פליבק ארוך  עד לתחילת השיר בלי הצחוק של מריה , אבל לראשונה הובינגטון מנסה ריקוד מוזר עם הבאס שלו. וכשהאקורדים הראשונים מתחילים,  הקהל צוהל בשאגות  שמחה מעפיל על קולות  הלהקה וגם מזה לא נשאר הרבה.



עוד שיר ונגמר. הביקורת של הרופא : לא פחות ממה שציפיתי.

נוכחותו  של מיכאל  רורברגר ליד הבמה השרתה מן סוג של רגיעה.
אבל  סגירת מעגל אמיתית התרחשה בביקור באתר הלהקה.

מסתבר ש1983 חוזרת בגדול שכן Blue Zoo שהוזכרו כאן למעלה חזרו להופיע ואף חברו ל בי-מובי למופע משותף.




    

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

That was The The

מינימאל מקסימוס