מלנכוליה מדירת שינה - על האפרטמנטס בפאריז
The Apartments להקת אינדי מוערכת ונשכחת מאוסטרליה , הבליחה פתאום לשש הופעות בצרפת
האיש שמאחורי הלהקה הוא Peter Milton Walsh פרחח אוסטרלי מבריסביין , שם פרחה בראשית שנות ה-80 סצנת
אינדי עשירה , The Go Betweens , Loughing Clowns ' & Triffids כולם הכירו את הגיטריסט המחונן
הדקדקן והעגום. נדודיו הביאו אותו לניו יורק ולונדון , שם יצא ב1985 תקליטם הראשון המכונן של Apartments
לטענתם על שם סרטו המפורסם של בילי ווילדר.
בארץ הכרנו אז את All The Birthdays הנפלא שזכה אפילו להכלל באוסף "להיטים אלטרנטיבי" הקטע שנשמע ימי ביניימי לחלוטין נשמע אפל וטורדני
.Mr Somewhere מאותו תקליט זכה מאוחר יותר לגרסת כסוי בפרויקט המפורסם של הלייבל 4AD This Mortal Coil. אחר כך לא שמענו עליהם יותר מדי.
נתקלתי בהם שוב לפני חמש - שש שנים , (תודה אינטרנט ), גיליתי שב92' הם חזרו לפעילות ועם הזמן הצלחתי
להניח ידי על שלושה אלבומים נוספים ובהם A Life Full Of Farwells , תקליט מופתי , מלא פניני מלנכוליה , או כפי שהגדיר אותו הרולינגס סטונס "השירים של וולש גורמים לך להנות במקומות שלרב לא היית רוצה להגיע אליהם."
ב-99' נפטר בנו הצעיר של וולש ממחלה קשה והוא בחר להתנתק מהעולם , בטענה שקשה לו לעשות דברים כשבנו לא יוכל לקחת בהם חלק. ב2007 הוא שוכנע לבצע כמה הופעות באוסטרליה ומאז הוא מבליח אחת לשלוש שנים בצרפת , שם יש לו גרעין מעריצים קשה, למספר הופעות בודדות. ב2015 הוא הוציא לראשונה מאז 1997 תקליט שהוא כולו חומר חדש
על ידי פרויקט מסוג Headstart צרפתי , וגייס את הכסף בערך ביומיים , התקליט בסך הכל 8 קטעים כצפוי , קודר וחורפי.
וולש בתמיכת חברים בצרפת שוכנע לצאת למסע הופעות קצר בקרב האוהדים ששיאו בהופעה מול קהל של מאות בפאריז ,
במוצאי יום הכיפורים האחרון.
יש מעט מאוד תעוד ברשת של ההופעות בשנים האחרונות , רובו באיכות נמוכה , אבל כששמעתי ממארגן המופע שהוא מופיע עם 6 נגנים פיתחתי ציפיות גבוהות.
קצת אחרי צאת החג התייצבתי באולם , דוחק עצמי לבמה. אחרי הופעת חימום מלאה ( שעה ) של 49 בריכות שחייה המצויינים ,
עוד זמן המתנה קצר שבו הניחו את מגברי הVOX העתיקים שמלווים אותו כבר עשורים החלה הלהקה לנגן
לקראת עלייתו של פיטר , איש קטן שערו אפור , חנוט בחליפה ,מטפחת צהובה מנוקדת כחול מציצה מכיס שמאל , ומשקפים שחורים על עיניו , דקה לתוך הקטע הפותח , שיר הנושא מהאלבום האחרון No Song No Spell No Madrigal , נצרבת בי ההבנה כי באתי לצפות במהדורה אוסטרלית של שנסונר מזקין .
תנועות הידיים התיאטרליות , ההידוס ברגליים , הטיית הראש , אזנבור פוגש בברל. בלי שום התחשבות בקהל שציפה להופעה שנים , הוא מבצע את התקליט האחרון בשלמותו , מצליל ראשון לאחרון.שירים נהדרים יש שם , נכון , אבל כמה מינור אפשר ברצף ?
הקהל עומד וצופה מאופק ,לא צועק שמות של להיטים ( אין) לא יוצא החוצה ( אולי כן, אבל אני לא מסתכל אחורה)
ורק אני מפליט מידי פעם גרגור , "מחפש עיר אחרת " ו"סרטים שחורים" לפחות כולם חוזרים על "על נא תאמרי תזכור"
נו טוב כאן צרפת , ממילא לא מבינים אנגלית ואני לעולם לא מקשיב למילים של השירים ,
לקראת סוף הסט הראשון אני נזכר בסיפור היהודי בעל הגרסאות השונות על הנער שלא ידע להתפלל , אותו נער הגיע לבית הכנסת עם אביו לתפילות יום הכיפור , ההוד וההדר הרשימו אותו , ואווירת הקודש והמלמול סביבו גרם לא גם לרצות להשתתף אבל הוא לא ידע לקרוא או להתפלל , ואז בחר לשרוק שריקה חזקה. מבטי התוכחה של המתפללים וזרועו המונפת של האב נעצרו כאשר הרב הוכיח אותם ואמר שכל איש מתפלל על פי דרכו ויכולתו ודווקא שריקה זו , היא , היא שפתחה את שערי שמיים לתפילותיהם.
וכך אני עומד במוצאי יום הכיפורים באולם הקודש בפאריס , ופיטר מילטון מרטיט בביצוע לקטע החותם את האלבום .
Swap Places היא קינה נוראה ומדהימה כאחד , בה מבכה וולש את מותו של בנו ומשרטט תאור גרפי של ארון המתים הנסגר בחבטה ואיתו כל החלומות והתקוות. מה לאלוהים ולזה הוא שואל ? שאלתו עולה למרומים כאותה שריקה כפרית , ואף עין לא נשארת יבשה.
מכאן הוא חוזר קצת אחורה ברפרטואר Things You Keep הנפלא עם סולו החצוצרה , All You Wanted עם ה מNa Na Na ועוד , בהדרן טעמנו גם את Sunset Hotel המיתולוגי , ופיטר מסיים עם החשמלית והרבה אנרגיה ב Goodbye Train הנהדר. זהו נגמר ,
אחר כך הצקתי לכל מיני עובדי הפקה עד שמצאתי עצמי מול פיטר עצמו. רוצה לספר ולהרשים
לתת איזה ציטוט נחשב , וכל מה שיוצא לי זה משהו כמו מתי אתה בא לישראל ? ( כשיבוא המשיח)
לפתע הפציע אורח , רוברט פורסטר מה Go Between היה בעיר ובא לשמוע השניים עומדים בצד ומשוחחים לכל תיקתוקי מצלמות , שפת גוף משוחררת , של חברי ילדות , קצת מפתיע ממי שכתב לחברו שיר שנקרא Dont Let Him Come Back
נגמר , יוצאים לתוך הלילה הרטוב של רובע מארה לתפוס מונית של יום חול
אפילו רשימת שירים עוד כתובה כמו פעם , כתב יד על חתיכת נייר ...................
להקת החימום המקומית
תגובות
הוסף רשומת תגובה